במקרה הזה קיימות זכויות מעסיקים והם חייבים  לפנות לקבלת ההיתר המיוחד האמור רק במידה והעובד עבדה אצלם לפחות 6 חודשים,  כאשר עליהם להוכיח כי אין כל קשר בין עצם ההיריון לרצון לפטר את העובדת. בדיוק בשל כך החשיבות של השימוע היא גבוהה ביותר, כאשר לכל אחד מן הצדדים ניתנת האפשרות להסביר את הצד שלו. כאשר נקבע מראש שימוע שכזה, להנהלה יש זמן לאסוף טיעונים כנגד המשך ההעסקה של האישה וקבלת היתר עבור פיטורי עובדת בהריון כמו גם הבאת סימוכין לכך שהפסקת העבודה שלה נעשית ללא קשר להריון.

במקביל, לאישה עצמה ניתנת האופציה לערער על הנושא ולהוכיח את הקשר שקיים, מבחינתה, בין ההריון להפסקת העבודה. מעבר לכך השימוע מאפשר לעובדת ההרה להוכיח כי גם במידה וקיימת ירידה בתפקודה בעבודה, היא בהכרח קשורה להריון וללידה המתקרבת ועל כן אסור למנהליה לפטר אותה בשל כך.