פיטורין ללא שימוע אינם חוקיים, בפרט פיטורי עובדת בהיריון אשר מותרים אך ורק במקרים נדירים בלבד ולאחר קבלת היתר ממשרד הכלכלה. המשמעות של שימוע לפני פיטורין היא כבדת משקל, עבור שני הצדדים:

1. ההנהלה – המחויבת להבהיר לעובד מדוע הוא נקלע לסיטואציה זו, מהן הסיבות לרצון להפסיק את העסקתו והבהרה באשר לעניין פיצויי פיטורין או כל זכות אחרת אשר העובד עשוי להיות זכאי לה.
2. העובד – אשר שימוע לפני פיטורין הוא הזדמנות עבורו להבין האם וכיצד תינתן לו הזדמנות נוספת למלא את תפקידו, מהם התנאים שעליו לעמוד בהם ובמידה והוא לא יכול לעשות זאת- לנסות לנהל משא ומתן על תנאי העזיבה שלו.

כאשר מנהלים מסוימים נחושים בדעתם לפטר עובד, באופן טבעי ה"עיכוב" של הנושא בדמותו של שימוע לפני פיטורין שהם מחויבים לקיים מולו, אינו מיטיב עמם והם נאלצים להתמודד עם שאלות וטענות שונות. על העובד, אם כך, להתעקש על ניהול תקין של תהליך העזיבה, בין אם הוא מעוניין בה בעצמו ובין אם לא, בייחוד כאשר יש לו טיעונים מבוססים כנגד בעיות וטענות שההנהלה עשויה להציג כסיבות לרצון לסיים את ההעסקה.