עו”ד שי טל, מומחה לדיני עבודה וספורט טוען כי משחקני ליגת העל נמנעת הזכות החוקית והבסיסית לפיצויי פיטורין ופנסיה ומציע להם לעמוד על זכויותיהם.
ענף הכדורגל התפתח בשני העשורים האחרונים לכדי ספורט מקצועני. הבוגרים מאיתנו זוכרים כי עד לפני שני עשורים היו רוב שחקני הכדורגל חובבנים, עבדו למחייתם בעירייה, חברת חשמל וגופים מעין אלה ובסיום יום העבודה היו מגיעים לאימונים.

עם כניסת הכסף הגדול לתחום הספורט והגעתם של “הטייקונים” למועדונים החל ענף זה להתמסד והפך למקצועני, שחקנים החלו להתאמן מדי יום ואף באימוני בוקר, המשכורות הפכו לגבוהות יותר וכדורגלן הפך למקצוע לכל דבר.

שינוי זה בא לידי ביטוי גם בתחום המשפטי ובשנת 1990 פנה גד מכנס לבג”צ ושם נדון מעמדו של השחקן ובין היתר נקבע כי שחקן כדורגל מקצועני הוא עובד לכל דבר ועניין ולפיכך מגיעות לו כל הזכויות המגיעות לעובד.

במהלך שנות התשעים, הקימה ההתאחדות לכדורגל את הרשות לבקרת תקציבים שתפקידה לבקר את תקציבי המועדונים ובין היתר גם לדאוג לשכר השחקנים. בהקשר זה הכתיבה ההתאחדות חוזה, עליו נדרשים לחתום כל עובדי המועדונים המשתייכים לשתי הליגות הבכירות.

החוזה הינו לתקופה קצובה ומאחר וכל החותמים עליו הם עובדי המועדון אמורים לחול עליו כל החוקים והזכויות הניתנים לכל העובדים במשק.

לדוגמא: במידה ומועדון לא יחדש חוזה עם שחקן, זכאי האחרון לזכות בפיצויי פיטורים של משכורת אחת לכל שנת עבודה. אך מה הבעיה? ההתאחדות לכדורגל כללה בחוזה סעיף שכותרתו הגנה מפני תביעות סותרות השולל מהשחקן את כל זכויותיו הקוגנטיות (אינן ניתנות לויתור) ובכך הופכת אותו למעשה למעין פרילאנסר.
עיון בנוסח הסעיף מעלה שאלות רבות באשר לחוקיותו. מדובר בסעיף עם התניות מקפחות הנוגדות את תקנת הציבור ולא בכדי הוסיף המנסח כי במידה ובית הדין לעבודה יקבע כי אכן מגיעים לשחקן זכויות נוספות אזי הם יחושבו לפי שכר מינימום. ראוי להוסיף ולציין בהקשר זה כי בהתאם להלכה הקיימת זכויות אלה אינן ניתנות לויתור קל וחומר ויתור מראש.

שחקני הכדורגל צריכים להבין שזכויות אלה שנגזלות מהם מראש, מגיעות להם בדין וההתאחדות חייבת להבין שישנו צורך לשים קץ למצב שלשחקנים אין הסדר פנסיה, וברגע שמופסקת עבודתם נדרש המועדון שהעסיקם לשלם להם פיצויי פיטורים.
בהקשר לפיצויי פיטורים מנסה ההתאחדות לצאת ידי חובתה ו”לשלוח” את המועדונים לבקש היתר כי השכר שמשולם לשחקן יכלול פיצויי פיטורים. אציין כי היתר כזה ניתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד.
לסיכום, סעיף השולל משחקן כדורגל זכויות בסיסיות, שאינן ניתנות לויתור כאמור, אינו חוקי אך עדיין מאפשר הגשת תביעה כנגד המועדון שהעסיקו בבית הדין לעבודה. זו עשויה לזכותו בפיצויי פיטורים וזכויות נוספות עליהן “ויתר”.